יום רביעי, 15 במרץ 2017

אייקידו בחיים האמיתיים - מאת קֶנְשׁוֹ פוּרוּיָה סֶנְסֶיי

בדוג׳ו של מייסד האייקידו, היתה תלויה הודעה גדולה ובה נאמר שהוא אוסר על אימון תוך התנגדות כוחנית זה לזה.

שאלת השימוש בכח והתנגדות, היא תמיד שאלת השאלות שמופיעה וחוזרת מפעם לפעם. מתאמנים שמתקדמים ומתחזקים מעט, מעוניינים ״לבחון״ את הטכניקות שלהם מול אחרים. יש גם מתאמנים שנוטים להתגאות בהישגיהם או ביכולת שלהם. ומדי פעם רואים מתאמנים שכמהים אחר הכרה וכבוד על כל מה שהם השקיעו עד כה באייקידו.




האימן על טכניקות הוא דבר שונה במהותו מטכניקות בתנאי אמת. כדי ללמוד כיצד לכתוב מאמרים וספרים, יש ללמוד ראשית כיצד לכתוב כל אות ואות, ולאחר מכן כיצד לכתוב מילים שלמות ומשפטים. כל זאת, בד בבד עם הרחבת אוצר המילים והידע שלנו. תירגול כל אלה, אינו נראה כלל כמו כתיבת מאמר או ספר, אך בלי לרכוש את המיומנויות הללו, לא נוכל לכתוב שום דבר משמעותי. כתיבה אמיתית היא פעולה אחרת, שמתחילה בראש שלנו ועוברת אל הנייר בעזרת העקרונות הבסיסיים והמיומנויות שרכשנו. כך גם באייקידו, בו הטכניקות שמבוצעות במצבי חירום, שונות מהותית מהאופן בו הן מתורגלות בדוג׳ו על רצפת מזרני הטטאמי. אייקידו אמיתי, הוא פעולה שונה לגמרי שמתרחשת בראש שלנו.

בחיים האמיתיים, אם אתה חושב שתוכל לפתור את בעיותיך על ידי הטלת היריבים שלך אל הקרקע בעזרת אִיקְיוֹ יעיל או בעזרת נִיקְיוֹ שיכאיב לפרק כף היד שלהם, אתה חי בעולם של חלומות. בקיצוניות השניה, אם אתה מדמיין כל הזמן שמישהו יתקוף אותך ותצטרך להיות מוכן תמיד לבצע טֶנְקָאן או אִירִימִי, ושעליך להיות מוכן כל הזמן להתקפה פתאומית עליך ברחוב, אינך חי כלל בעולם האמיתי.

כיום, עם כל כך הרבה טרוריסטים בכל מקום, יכולה להתפוצץ במפתיע פצצה, ובשבריר שניה כבר לא תהיה בחיים. מישהו עלול לרסס אותך בצרורות של יריות בשניה אחת בעודו חבוי במרחק בין ענפי עץ מבלי שתוכל אפילו להבחין בו. רעידת אדמה יכולה לגרום לאדמה להיפער לבלוע אותך ברגע. הרכבת בה אתה נוסע יכולה להתרסק בעודך יושב בה בנוחות ומנמנם. וירוס יכול לאכול אותך מבפנים עוד לפני שתספיק להבין מה קרה לך…
בעודנו יושבים וקוראים זאת, מטוס יכול ליפול מהשמיים ולהתרסק אל תוך הסלון בו הנך יושב בספה החביבה עליך, וכן הלאה וכן הלאה.

בחיים האמיתיים, ברוב הדרכים בהן אנו עלולים להיות מותקפים, כמעט שאין משהו שנוכל לעשות. אוייב יכול לדבר עליך מאחורי הגב ולסכסך בינך לבין חבריך. אדם אחר עלול לנסות לגרום לבוס שלך לפטר אותך, אחר יגנוב לך את בת או את בן הזוג שלך. תאגיד גדול עלול להרוס את הבית שלך ולקחת לך את הרכוש. בית העסק שלך עלול לקרוס, כי בצידו השני של העולם יש בצורת או שטפונות והשנה אין יבול שמשמש אותך לייצר דבר מה. הבוס שלך עלול לגנוב את כספי החברה ולברוח בהשאירו אותך ואת שאר העובדים חסרי כל… ויש עוד ועוד דוגמאות.
כיצד תוכל להטיל את כל אלה אל הארץ? כיצד תצליח לכופף להם את פרק כף היד? כיצד תוכל לגרום להם לעמוד מולך ולתקוף אותך בצורה ברורה ביוֹקוֹמֶן אוּצִ׳י או בקָטָטֶה דוֹרִי או באוּשִׁירוֹ ווָאזָה, כך שיהיה לך סיכוי כלשהו לבצע טכניקה כשלהי?

כאשר בת הזוג שלך אומרת לך ״אני צריכה חיים חדשים, להתראות״, כיצד תגן על עצמך? כשהבוס שלך יאמר לך ״אתה מפוטר!״, מה תעשה?

האייקידו יכול לפתור בעיות רבות בחייך, מכיוון שהוא מעניק לך עצמה, כח רצון ומיקוד בעת התמודדות עם בעיות בהן אנו נתקלים, אך כל זה אינו קשור כלל לאימון עצמו. מנקודת מבט זו, האייקידו הוא חסר תועלת לחלוטין.

כל עוד תתאמן עם המחשבה שהאייקידו הוא חסר תועלת, האימון שלך יהיה מצויין. כשאתה מתחיל לחשוב שהאייקידו הוא תרופת פלא לכל בעיותיך או שתהפוך באמצעותו לסופרמן, תנחל אכזבה גדולה, כי זו לא מטרת אימוני האייקידו. אימונים למטרת השגת כבוד ותהילה, יהיו החטאה גדולה וזילות מהות האייקידו, שכן האייקידו לא נועד להגשמת מטרות אנוכיות.

אפשר להתאמן באייקידו רק לשם אימון באייקידו. הדרך היחידה להמשיך ולהתמיד באימונים, היא רק כי יש בך אהבה לאייקידו ולא משום סיבה אחרת.

האם אתה אוהב את בת הזוג שלך כי יש לה כסף רב, או אולי בגלל שהיא אישה נחשבת ואתה מרגיש חשוב בזכותה? או כדי לזכות בסקס בחינם? או שאתה אוהב אותה כי היא מה שהיא. אני בטוח שאינך חושב שאם לא יהיה לה כסף, לא תאהב אותה יותר. כך זה גם עם האייקידו. זה בדיוק אותו הדבר.

אני מאמין שחייבים להבין את צורת האימון, ולאחר מכן להבין את הטכניקות ואת האופן בו הן פועלות, ולבסוף, להבין כיצד ליישם אותן בחיים האמיתיים. רוב רובנו נמצאים עדיין בשלב לימוד האל״ף בי״ת.

חשוב שמתאמנים מתחילים יבינו את התנועות, את האיזון ואת הצורה. במשך הזמן, האימון נעשה בהדרגה יותר ויותר עצמתי, אך אם תשים דגש על עצמה כבר בראשית אימוניך, ייווצר תוהו ובוהו בדוג׳ו ואף אחד לא ילמד שום דבר. כולם יהיו נוקשים וחסרי גמישות. זהו ההיפך הגמור מהכיוון אליו אנו שואפים בלימוד אייקידו.

כדי להיעשות לחזק, עליך להיעשות לסלע - הוא אינו מתנגד אך גם אינו זז מבלי שיפעילו עליו עיקרון או שימוש נבון בכח. השאלה שלי היא, האם הנך רוצה בחיים שלך להיות מקובע כסלע? או שברצונך להיעשות לחופשי ולנוע כמו הרוח...

בעולם האמיתי, שלום הוא רק שלום. אהבה היא רק אהבה. כשאתה יושב ומתרגל מדיטציית זן, זו פשוט ישיבה ותו לא. כשאתה מתאמן באייקידו, זה פשוט אימון אייקידו. אני חושב שזה קשה מאוד להבנה.

לכן יש להתאמן עוד, ועוד להתאמן.


פורסם במסר היומי שנכתב מדי יום ביומו (לפחות) באתר האינטרנט של הדוג׳ו של קנשו פורויה סנסיי (עליו השלום) בתאריך 20 בנובמבר 2002. תורגם לעברית על ידי זאב ארליך. כל הזכויות שמורות 2017©️

יום שלישי, 7 במרץ 2017

האבן שבאמצע - מוקדש לפורויה סנסיי

פוּרוּיָה סֶנְסֶיי עליו השלום - שהיה חבר ומורה יקר, סיפר לי פעם אודות סוד גדול בדוג׳ו שמקורו בסוד מעניין מעולם אדריכלות הגנים המסורתיים במקדשים ביפן.




פורויה סנסיי סיפר לי, שקיים סוד בתכנון בריכת נוי קטנה בגן יפני עם דגים גדולים בצבעי זהב, כתום, לבן ואפור שנהוג לגדל בגנים יפניים. הדגים נקראים קוֹי 鯉.  כשבריכת הנוי קטנה, דגי הקוֹי נוטים להישאר כולם באותו איזור, וכתוצאה מכך, גופם מתנוון וחייהם קצרים. כדי למנוע זאת, נהוג להציב אבן גדולה במרכז, מה שגורם  לבריכה להיראות בצורת טבעת שמנה או דוֹנָאט, ונוצר מסלול עגול שלאורכו הדגים שוחים. כך הם ישחו וישחו, ויגדלו להיות חזקים ובריאים רק בזכות הצורה של הבריכה. כך ניתן לעודד את גדילתם והתפתחותם של דגי הקוי אפילו בבריכה קטנת ממדים.


פורויה סנסיי הוסיף, כי לעיתים, לפני שהוא לימד בשיעור אייקידו, הוא תהה כיצד יוכל להציב אבן זו במרכז האימון של התלמידים שלו, כך שהיא תגרום להם לצמוח ולהיות חזקים.
האבן הזו שבמרכז האימון, היא לדבריו, מה שהוא אהב לכנות ״לב אכפתי״ - "caring heart". כפי שסביב לאבן בבריכה גדלים דגי קוי בריאים, כך סביב ליבו האכפתי של המורה, גדל דור של מתאמנים מעולים.


היום לפני עשר שנים הלך לעולמו בפתאומיות אחד האנשים היקרים לי ביותר, אדם שהיה לי למורה, לחבר ולמקור השראה גדול באופן בלתי יתואר. פורויה סנסיי היה מורה לאייקידו שחי בדוג׳ו שלו, כומר זן, מומחה לתרבות יפן (בוגר הרווארד בתחום זה), ובעל הבנה וידע מעמיקים ורחבים ביותר באמנויות יפן. הידע שלו בתחום היה גדול לפחות כגודלו של האוסף של יצירות האמנות, הקליגרפיות, החרבות, כלי טקס תה ועוד. 

פורויה סנסיי חיבר והוציא לאור את הספר הטוב ביותר שאני מכיר אודות רוח האייקידו והדוג׳ו, ואני ממליץ בכל ליבי לרכוש אותו. הוא נהג לכתוב מדי יום ביומו באתר האינטרנט שלו מסר לתלמידיו בדוג׳ו שלו וברחבי העולם. וזה עוד לפני שהיו בלוגים ויומני אינטרנט. המסר היומי העניק הצצה מרתקת לחכמתו ולידע שלו ומאות ואולי אלפי אנשים ברחבי העולם ציפו לקראתו מדי יום. הוא גם נהג לעיתים להתכתב מעל גבי האיטרנט באופן ציבורי עם אנשים ששאלו אותו שאלות, ולא היסס גם לעיתים לנזוף בהם נזיפות נמרצות.

היינו חברים ואהבתי אותו אהבת נפש, אך יותר מזה, הוא היה לי למורה והוא התייחס אלי כאל תלמידו. למרות שמעולם לא נפגשנו, היה לו אכפת ממני לא פחות ממורים ששהיתי במחיצתם. נהגנו להתכתב ולשוחח בטלפון, ובנוסף לעצות חכמות באלף ואחד נושאים שקשורים לניהול הדוג׳ו וחיי אייקידו, הוא מדי פעם שלח לדוג׳ו שלנו במתנה קליגרפיות מיוחדות פרי מכחולם של נזירי זן מיפן.

חודש לפני שהיינו אמורים להיפגש בדוג׳ו שלו, הוא באמצע שיעור אייקידו התמוטט ונפטר מיידית. הביקור אצלו בדוג׳ו בלוס-אנג׳לס לא בוטל, והפך לסמינר אייקידו לזכרו.


יום שבת, 4 במרץ 2017

נמלים ואייקידו (בוא קן נמלים) מפי ד״ר עפר פיינרמן

חמישי בקצרה
ביום חמישי שעבר, בסיום השיעור, התקיימה בדוג׳ו שלנו הרצאה בנושא ״בּוֹא-קֶן נמלים״ מפי חבר הדוג׳ו שלנו ד״ר עפר פיינרמן, חוקר התנהגות של נמלים במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן.

עפר העניק לנו הצצה מרתקת ומלאת הומור על הנמלים שביום-יום מהוות עבורנו מטרד ומקור דאגה, אך בזכות עפר, נמלים יקבלו מעתה והלאה מקום של של כבוד והערכה.

מעניין במיוחד היה ההקשרים שעפר עשה בין התנהגות הנמלים לבין האייקידו.

באמת תודה רבה מקרב לב על הערב הבלתי נשכח.

ההרצאה תועדה בוידאו. סליחה על איכות הצילום, אך אני בטוח שתהנו מההרצאה. הוידאו הועלה ליוטיוב למען מי שהפסיד יוכל ליהנות מהוידאו, וכמובן למי שהיה ורוצה ליהנות שוב.

כולם נהנו מאוד, וכבר מחכים להרצאה של החודש הבא. מי מבין חברי הדוג׳ו מתנדב להרצות?

קישור לתיעוד הוידאו של ההרצאה:
https://youtu.be/9r6g6i_-5ew

״בוא קן נמלים״
חמישי בקצרה
שיעור אייקידו
והרצאה מפי עפר פיינרמן

יום חמישי, 23 בפברואר 2017

Donovan Waite Sensei 7th Dan Aikikai

התכבדנו לארח הערב את דונובן ווייט סנסיי (דאן 7 אייקיקאי) שביקר בדוג׳ו שלנו והעביר סמינר נפלא בן 140 דקות ורצינו שיימשך עוד ועוד. איפשרו זאת בנדיבות וברוחב לב הדוג׳ו הירושלמי: אייקיקאי ירושלים (אסי סנסיי ושוקי סנסיי, וכמובן מייקי שפועל במרץ מאחורי ולפני הקלעים) שמארגן כאן בארץ סמינר שמתקיים במספר מקומות.

תודה רבה לכל מי שהגיע/ה לסייע בהכנות ונשאר/ה ״לקפל״ את הדוג׳ו לצורתו הרגילה. אני חושב ששברנו שיא במהירות הכנת הדוג׳ו לסמינר. זה היה למען האמת מדהים למדי. עבודת צוות כזו לא רואים כל יום.

תודה מקרב לב לכל המשתתפים והמשתתפות והאורחים הרבים מרחבי הארץ והעולם.
ובמיוחד תודה לדונובן סנסיי תלמידו של ימאדה סנסיי על ערב בלתי נשכח בדוג׳ו שלנו. זהו ביקורו השני אצלנו ונקווה שנזכה גם בשנה הבאה ולעוד שנים רבות. תודה רבה רבה.

מקווה שתהנו מהתמונות ומסרטוני הוידאו.































video


video

video

video


יום רביעי, 4 בינואר 2017

Give a hand to our dojo‏

Happy New Year 2017 💞

Our dojo needs your kind help with replacing our old tatami by new ones. We are asking for your  support with  fund raising...

"Make each new day count by helping someone or just making someone smile"

You can donate by clicking on the follwing link:

Sincerely Yours,
Ze'ev Erlich
Masatake Dojo - Rehovot Aikikai
Israel

יום ראשון, 25 בדצמבר 2016

לעזוב יפה

לפני זמן מה, אחד המתאמנים הודיע לי, שעד סוף החודש הוא לא יגיע אל הדוג׳ו. זה מכובד ומכבד, ומגשים את דרך הארץ לפיה אנו חפצים להתנהל. כמובן שגם אני לא תמיד נוהג בדרך ארץ, וראוי לומר לי ״נאה דורש נאה מקיים״, ולכן טוב לי אם חבריי יספרו לי מתי ״חטאתי״ לדרך, כך שאוכל להיווכח בכך ולהשתפר.

עבור אנשים מסויימים, זה מובן מאליו להודיע על הפסקת אימונים, אפילו של שבוע או שבועיים, ועל אחת כמה וכמה, על הפסקה ארוכה יותר או עזיבה. מבחינת אֵטִיקֵט, זהו הנוהל הראוי.

רוב המתאמנים נוהגים להודיע לי, ונעים לי לקבל מהם הודעה זו, שכן גם אם אנו מצווים לעשות לשם עשיה ולא כדי ליהנות מהתייחסות מיוחדת, ממילות תודה ומהכרת תודה, הלב מתרחב לנוכח כל אלה.


בשבת בבוקר קיבלתי מסר sms ממתאמן שלא ראיתי כבר מספר חודשים לא קטן. הוא הפסיק ללמוד אצלנו ללא הודעה וללא סיבה נראית לעין. המסר היה פשוט למדי. משהו בסגנון ״היי זאב, האם יש לך חליפת אייקידו למכירה?״. אז... ראשית, אני לא בית עסק למכירת ציוד, ואם כבר טרחת וכתבת לי מסר בשבת בבוקר לאחר תקופה ארוכה של היעדרות, האם כאדם שהתרשמתי ממנו כחייכן, מתאמן רציני, חכם ונעים הליכות, לא מצופה לפחות להתייחס אל ההיעדרות שלו ולכתוב כמה מילות ברכה ונימוסים?
שלחתי לו קישור לאתר אינטרנט יפני ממנו אנחנו נוהגים להזמין ציוד אייקידו וציינתי שהוא ״נעלם״. בתשובה הוא כתב לי שהוא לפני כמה חודשים עבר ללמוד אצל מורה אחר.

כשמגיע אלינו תלמיד שלמד בעבר במקום אחר, אני מבקש ממנו תמיד להודיע למורה הקודם שלו על המעבר. זה לא תמיד דבר קל, אך גם אם העזיבה היא בנסיבות לא נעימות, ראוי אני חושב להודות לאותו מורה ולחברים עימם התאמנת. מה גם שבארצנו הקטנטונת, יש סיכוי סביר שתיפגשו ושתתאמנו בסדנה משותפת או באירוע כלשהו.


אותו מתאמן שעזב, באמת ניחן בנעם הליכות ונהנתי להדריכו. נראה היה גם שהחברים נהנו להתאמן עימו, ולכן אני יכול לחשוב רק על מבוכה וביישנות כסיבה לעזיבה לללא הודעה. מה שבכל זאת היה מוזר, הוא לקבל את המסרון הטלפוני הזה שמבקש לקנות אצלי בגד אימונים מבלי להתייחס למעבר שלו לדוג׳ו אחר או לעזיבה. ועוד בשבת בבוקר - זמן שלדעתי השמרנית, שמור בעיקר להתכתבויות בין חברים. כמורה, אני שמח לשמוע שהוא מצא דוג׳ו שמתאים לו יותר, ואין לי שום תחושה שלילית לגבי עצם העובדה שהוא עבר דוג׳ו. הדבר שאנחנו הכי פחות רוצים, הוא תלמיד שלומד אצלנו מתוך פשרה.



גם אני בעברי עזבתי מורה שלימדה אותי תקופה ארוכה מבלי להודות לה על כך. עברו שנים עד שישבתי וכתבתי לה גלויה עם מילות סליחה ותודה. מצפוני הציק לי, ואני מקווה שברשומה צנועה זו, הענקתי לך הצצה אל צידו של המורה בתמונת הפרידה.
לא אשמח אם ניפרד, אך אם זה יקרה, יעזור לי מאוד לקבל ממך מילת ברכה. הסיבה לפרידה יכולה לשמש לי ולדוג׳ו שלנו הזדמנות ללמוד ולהשתפר.

מקור האיור: http://douga.flat-flat.jp/titles/S000891/1

יום שני, 19 בדצמבר 2016

אדיבות ללא תנאי

באחד הביקורים של שִׁימָמוֹטוֹ סֶנְסֶיי בישראל, התלוו אליו תלמידיו מיפן. לאחר מספר ימים של אייקידו נפלא, הצעתי להם עזרה עם כביסה של בגדי האימון שלהם. אחד התלמידים שלו, בחור צעיר, הגיש לי צרור של בגדי אייקידו מקומטים כדי שאקח אותם הביתה לכבס וליבש. שיממוטו סנסיי נטל את הצרור מידיו, הניחו על הרצפה, קיפל בצורה מסודרת את כל הבגדים ואמר לו בעדינות ובחיוך, ״לאמא שלך אתה אולי יכול לתת ערימה מקומטת של בגדים לכביסה. למורה שמארח אותנו ושמואיל לסייע ולכבס, אתה צריך לתת את הבגדים כשהם מסודרים ומקופלים״.
כך, באדיבות, עם הומור, ובפעולה ללא משוא פנים, שיממוטו סנסיי העניק לתלמידו שיעור בענווה.



בין אם התירגול הוא איטי, ובין אם הוא מהיר ועצמתי, שורה על הדוג׳ו אוירה, שמאפיין חשוב שלה הוא אדיבות. אדיבות היא התגלמותה של ענווה. במבע פנים אדיב, מנח גוף אדיב, מילה אדיבה, הענווה הכנה שבלב שלנו מקבלת צורה ממשית ומוחשית. לב אדיב נראה כלפי חוץ בפנים אדיבות, בפעולה אדיבה, ויוצר סביבה אדיבה, שבתורה, מעניקה לנו תחושת אדיבות.

אדיבות היא נדיבות הלב.

מתנות וכסף משמחים את המקבל, אך אדיבות לעומת זאת, לא מרחיבה את הארנק וגם לא מגדילה את הרכוש שלנו. לעומת זאת, היא מרחיבה את הלב ומגדילה את האמון שלנו באנושיות ובדאגה זה לזה. האין אלה אוצרות גדולים יותר מכל?

טֵנְזִין גְיָאטְסוֹ, הדָלָאִי לָאמָה הארבעה-עשר והנוכחי, נוהג לומר: ״הדת שלי פשוטה. אין לי צורך במקדש או בפילוסופיה מסובכת. ליבי ותודעתי הם היכל הקדושה שלי, והפילוסופיה שלי היא אדיבות״.



בזמן תירגול אייקידו, נהוג לשים לב שלא ״לפלוש״ אל האיזור בו האנשים שלצידנו מתאמנים. אם תוך כדי תרגול, אני פוגע או אפילו נוגע קלות בטעות במתאמנים שלידי, אני נוהג לומר סליחה ולהמשיך בתירגול. כך גם כאשר כמעט פוגעים או כש״פולשים״ בטעות אל ה״טריטוריה״ שלהם. האדיבות באייקידו היא כלפי השותף שלנו לאימון, אל השכנים, ואפילו אל הציוד והמקום שמאפשרים לנו ללמוד.

הערך של תירגול אדיבות בדוג׳ו יכול להיות בעל חשיבות משמעותית, רק כאשר היא שלנו מתרחבת אל מחוץ לדוג׳ו, בזמן נהיגה, בעבודה, עם המשפחה והחברים, וכמובן עם אנשים זרים, מבלי לצפות לתמורה. אני מרגיש שתירגול האדיבות שלי מקבל משמעות, כאשר למשל בזמן נהיגה, אני עוצר להולכי רגל שבכוונתם לחצות את הכביש, מבלי שיפריע לי שהם לא מביעים רגש של תודה. או כשאני מחזיק את הדלת פתוחה במקום ציבורי, מבלי להעלב מכך שהאנשים שלמענם עשיתי זאת, פשוט נכנסו בראש זקוף ובהתעלמות ממני ללא שום מילת תודה.



אני בטוח, שגם בתקופת העבדות, היו אנשים שליבם היה רחב דיו כדי לפחות לומר תודה למשרת או לעבד.

המוּדעוּת והציפייה שלי לתמורה ולהבעת רגש תודה מצד הזולת, מלמדות אותי שהאדיבות שלי עדיין לא נקיה דיה מהתשוקה להשביע את רצון האגו, ושנדרש לי עוד אימון רב. הדוג׳ו עבורי, הוא בית המלאכה, הוא סדנת האומן, והמקום האידיאלי לתירגול אדיבות שכזו.

אנסה להתאמן על זה גם היום.