יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

הסבר קצר על קמאה

ערנות ומוכנות רגועה: אחד מנושאי האימון החשובים שלנו הוא מודעות לסובב ומבט רחב וערני. הבטיחות שלנו באימון וכן תחושת הבטחון היומיומית שלנו, תלויות בעיקר ביכולת שלנו לשים לב למתרחש בסביבתנו. האימון מלמד אותנו לטפח ערנות נינוחה ולא  מתוחה, ומבט רחב ורגוע ולא תזזיתי. מוכנות זו נקראת קָמָאֶה.

שינוי תגובות: כאשר בן הזוג לאימון תוקף אותנו, קיימות תגובות טבעיות אשר עליהן אנו מנסים להתגבר. שלוש תגובות גופניות ותודעתיות אלו הן: מיקוד יתר של המבט בתוקף, נוקשות של הגוף, ונשימה בלתי סדירה. במקום כל אלו, אנו לומדים ומאמנים את עצמנו לטפח מוכנות רגועה ורחבת מבט, שמתאפיינת בנשימה רגועה ככל האפשר.


קמאה יכולה להתבטא במנח גוף, לעיתים אף רק במצב תודעתי נכון, אך לרוב אנו משלבים את השניים יחדיו. במצב ישיבה בסייזה, אנו מפנים ברך אחת אל עבר התוקף, ובמצב עמידה אנו עומדים עם כף רגל אחת לכיוון התוקף בעוד שהרגל השניה ניצבת במרחק מה בדיוק מאחוריה. עמידה וישיבה צדדיות אלו נקראות ביפנית הָאנְמִי (הָאן=חצי, מִי=גוף).

תודעה רחבה וגמישה, וגוף מוכן לתנועה: מוכנות ערנית זו, נשמרת בעזרת הקפדה על גו זקוף, גוף מלא באנרגיה, מבט רחב, ויציבות ללא נוקשות בברכיים שמאפשרת לנו התניידות זריזה ומיידית. גם במהלך מעבר מישיבת סֶייזָה לעמידת האנמי ולהיפך, אנו מנסים לשמור על גו זקוף ועל כל עקרונות הקמאה.


פוּגִ'יטָה סֶנסֶיי בעמידת הָאנְמִי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה