יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

הסבר קצר אודות יחודיותו של האייקידו

או-סנסיי מייסד האייקידו בשנת 1960
כשהוא קרוב לגיל 80

יחודיותו של האייקידו: האייקידו שאו-סנסיי פיתח, בשנות השלושים, הארבעים והחמישים של המאה הקודמת, הציג בפני עולם אמנויות הלחימה גישה חדשה. או-סנסיי באומץ רב, העז ללמד אמנות לחימה שאמנם מבוססת על בּוּדוֹ (אמנויות הלחימה המסורתיות של יפן), אך דוגלת באופן גורף במינימום פגיעה בתוקף ובפתרונות שוחרי שלום לעימותים. ניתן לומר, שבאמנויות לחימה רבות אחרות, מחפשים נקודת תורפה אצל התוקף או היריב, ושם פוגעים בו. באייקידו, מחפשים נקודת תורפה אצל בן הזוג לאימון, ושם מסייעים לו.
עקרון נוסף שנמצא בליבו של האייקידו, הוא שאין לנו אוייבים ואין לנו יריבים. או-סנסיי נהג לומר שנצחון אמיתי הוא נצחון על עצמנו - נצחון על התכונות השליליות וטיפוח התכונות החיוביות. תכונות שליליות ברוחנו הן שמקשות עלינו להגיע להבנה ולחיי שלום.

מאימרותיו של או-סנסיי:

לצד תירגול טכניקות אמנות לחימה ולימוד התמודדות מול תוקפים, 
האימון באייקידו מאפשר לנו להתמודד עם חולשותינו, 
להכיר את עצמנו, ולעבוד באופן מעמיק על שיפור עצמי, 
חברתי וסביבתי.
אנחנו שואפים להצטיין באייקידו לא על מנת לנצח אחרים, אלא למענם. לא בהשוואה לאחרים אלא עבורם.

אמירה זו נשמעת יומרנית ומתריסה כנגד אויביינו, אך למעשה היא מביעה בדיוק את ההיפך מזה.
בין שמים לארץ אין לי אוייבים, מפני שאינני מתיחס אל מי שתוקף אותי כאל אוייב.
אני מנסה להגיע להבנה ולפתרון בדרכי שלום,
ולשם כך אני מנסה למנוע מתחושות של שנאה ועויינות לצמוח בלב.

כח של אלף איש נשמע כמו התבטאות מתנשאת ויומרנית. 
למעשה, ביטוי זה מתאר את העוצמה שבעבודה משותפת, את כוחה של קהילה,
ואת מעלותיו של איחוד שנוצר בין המתאמנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה