יום שני, 3 בדצמבר 2012

הסבר קצר אודות שיעורי אייקידו ראשונים

יחפים על הטטאמי בפעם הראשונה: בין אם שיעוריך הראשונים באייקידו הם בקבוצת מתחילים, ובין אם בקבוצה של מתאמנים ברמות מגוונות, ההדרכה הראשונית תהיה לרוב אישית. המורה או אחד המתאמנים הוותיקים יעבוד איתך על הנושאים הבסיסיים ביותר, שלב אחר שלב, בכדי שתחילת הדרך תהיה בטיחותית ויעילה, ובכדי שיתאפשר לך לקבל מענה לשאלות רבות שבוודאי יתעוררו. אנחנו נהנים מההזדמנות להעניק קבלת פנים אישית, חמה וחברית למתאמנים חדשים. בד בבד מתאפשר לנו גם לתרגל מיומנויות הדרכה, ולסייע למורה ולתלמיד החדש בדיוק כפי שעזרו לנו כשהתחלנו להתאמן. הדרכת מתאמנים מתחילים, מאפשרת לנו גם לחזור אל יסודות האייקידו החשובים כל כך, ולהיזכר בתחושות, בהתלהבות וברעננות בהם מתאפיין תהליך הלמידה של המתאמן המתחיל.

התחלה יפנית: את צעדי וגלגולי הראשונים בדוג'ו של אייקידו, עשיתי בעיר העתיקה והיפה קיוטו שביפן, בסתיו של 1992. עשרים שנה חלפו מאז, אך הזכרונות נותרו טריים, כאילו היה זה לפני ימים אחדים. בשיעור הראשון, לפני היכרות עם כל תנועת אייקידו שהיא, לימדו אותי כיצד לקוד קידה. "דרך ארץ קדמה לתורה". לאחר מכן, נילמדה העמידה של האייקידו, וכן צעדים והפניות גוף לכיוונים שונים תוך שמירה על שיווי משקל. שאר השיעור הוקדש ללימוד ולאימונים רבים על נפילות וגלגולים לפנים ולאחור. במשך שלושה או ארבעה שיעורים, תירגלנו פחות או יותר אותם נושאים, ורק בשבוע השני, החלו להוסיף לנו מדי שיעור, תנועה או שתיים, או תירגול טכניקה בסיסית אחת.

שׁוֹשִׁינְשָׁה: בסיום תרגילי החימום, נהג המורה לבקש מאחד המתאמנים הוותיקים להיות  אחראי על הדרכת המתחילים, ולאחר מכן, הוא ציין את שמות המתחילים שהתבקשו לגשת אל אותו מדריך. מדי כמה שיעורים, המורה העביר אחד מאיתנו אל שאר הקבוצה, ובכל שיעור קיוויתי שהנה הגיע היום בו אינני נמנה עוד עם השוֹשִינְשָה (המתחילים). כאשר סוף סוף היום המיוחל הגיע, והמורה ביקש ממני להתאמן עם הקבוצה הרגילה, ליבי ניתר בקירבי מרוב שמחה. דקות ספורות לאחר מכן, כאשר נוכחתי בתסכול ובמגושמות המביכה שלי, הדבר שרציתי יותר מכל היה לחזור אל המים הרדודים והחמימים, ולהיות שוב מתחיל. חודשים ארוכים חלפו עד שחלק מהתסכול פחת, והתחלתי לחוש יותר ויותר בטחון עצמי והנאה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה