יום שישי, 21 ביוני 2013

משוב וביקורת לתלמיד



כמורה, אני מגלה לעיתים צורך לתת ביקורת לתלמיד. משהו שהוא מעבר לטכניקה או לעקרון תנועתי של האייקידו.

ישנם תלמידים, אשר הכימיה בינינו מקלה עלי מאוד לתת להם ביקורת, וישנם תלמידים, אשר מולם, אני נוטה לבוא במבוכת מה כשאני צריך לומר להם משהו אישי.

על מבוכה קטנה זו אני מתגבר בסופו של דבר, ואומר מה שצריך. ככל שעוברות השנים, אני חש ייתר קלות לתת ביקורת ומשוב, והמבוכה הולכת ופוחתת.

בעיה אמיתית מתעוררת, כשאני חושש לתת לתלמיד ביקורת. ברגעים כאלה, אני חש שאיני יכול לשמש לו עוד כמורה.

היו תלמידים שחששתי לתת להם ביקורת. שיחה אישית לרוב פתרה את הבעיה, או שבעטייה של שיחה זו, במקרים ספורים נפרדו דרכינו. פרידה זו היתה לעיתים לטובה. לטובה, שכן בעקבות זאת, ברוב המקרים, התלמיד התקדם הלאה ומצא לו דרך שהתאימה לו יותר באותה תקופה או בכלל.

5 תגובות:

  1. זו באמת הזדמנות להגיד לך תודה על המורה שהינך :-)

    השבמחק
  2. שאמשיך לקבל ביקורות בונות כשלך ושאלמד לבקר אחרים כמוך.

    השבמחק
  3. זאב שלום.
    אתה יודע, כששיהאן עובר בין המתאמנים ,אני כמעט מתפתה לעשות "עקום" בכוונה, רק כדי שימהר לתקן אותי...ברצינות רבה יותר, אני חושב שכל מי שבחר מורה באמת, מוכן גם לקבל ביקורת. גם אני זכיתי לפחות לאחת כזו ממך, לא על הטכניקה אלא על מהות והידיעה שהביקורת באה ממקום חסר פניות לחלוטין אפשרה לקבל ולהקשיב.

    תודה
    עדו

    השבמחק