יום ראשון, 18 באוגוסט 2013

נקודת התצפית של המורה בחימום

רשומה זו היא שלישית בסדרה שעוסקת בדברים החבויים בחימום שלנו באייקידו. הרשומה הראשונה עסקה במתנה שבהמתנה. הרשומה השניה סיפרה על שפם ועיני תינוק באייקידו. הפעם, ברצוני לספר על נקודת המבט של המורה במהלך החימום, ועל השפעת ההתבוננות במתאמנים על מהלך השיעור ועל איכותו.

ספונטניות ותכנון מוקדם
מתאמנים שואלים אותי לעיתים כיצד אני מתכנן שיעור אייקידו. אני מכיר מורים וותיקים מאוד שמתכננים הייטב כל אימון, וגם מורים שמאפשרים לכל שיעור להתפתח מתוך השראה ספונטנית. לרוב, אינני מתכנן את השיעור, אך דברים שאני רואה במהלך החימום, לרוב משפיעים על הכיוון הכללי של ההדרכה שלי.

צבע ממוצע
במהלך החימום, אני משתדל לשים לב לשני דברים עיקריים אשר מסייעים לי במלאכת ההדרכה. הראשון, הוא הוותק הממוצע של המתאמנים. כאשר כל המאמנים והמתאמנות נמצאים מולי, מתאפשר לי להבחין בבירור האם מספר הוותיקים רב ממספר המתחילים, האם הגיעו היום תלמידים חדשים לגמרי, וכן האם ישנם אנשים שיכולים לסייע לי בהדרכה. ממוצע הוותק משפיע על אופיו של השיעור. אם רוב המתאמנים הם מתחילים, אני נוהג ללמד בעיקר את יסודות האייקידו מתחילת השיעור ועד סופו. אם הקבוצה היא מעורבת פחות או יותר שווה בשווה, השיעור יעסוק ברובו ביסודות, אך יגיע בשיאו לנושאי אימון מתקדמים למדי. בימים בהם יש רוב ברור לחגורות שחורות, השיעור ילך וייעשה מתקדם ומאתגר ככל האפשר.

מה שלום כולם/ן?
זמן החימום, הוא הזדמנות טובה לשים לב ולראות מה שלום המתאמנים. מי היום יכול או לא יכול לשבת בסֶייזָה (ישיבה על הברכיים ועל גב כפות הרגליים), אצל מי התנועה מוגבלת מסיבה כלשהי, מי עייף, מי רענן, מי מרוכז וכו' וכו'. התבוננות זו מאפשרת לי לבחור במתאמנים מועדפים להדגמות, וכאשר לאחר מכן אני עובר בין המתאמנים במהלך השיעור, אני יכול להחליט בייתר קלות לגבי העוצמה ומהירות הביצוע של הטכניקות.

התבוננות מעמיקה במתאמנים בזמן ביצוע תרגילי החימום היא כלי חשוב ביותר, שמשמש אותי לייצירת אימון יעיל ומהנה ככל האפשר.

3 תגובות:

  1. ופה נשאלת השאלה, מדוע באייקידו כולם עושים אותו הדבר לאורך כל האימון. מדוע לא מקדמים כל אחד לפי הרמה שלו. באמנויות לחימה רבות יש חלק גדול מהאימון שמוקדש להתפתחות אישית של כל תלמיד ובו כל תלמיד מתאמן על תרגיל המותאם לרמה בה הוא נמצא.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום "אנונימי": ראשית תודה, אך אנא ממך כתוב לי את שמך כי אינני נוהג להתכתב או לשוחח עם אנשים שלא מזדהים. אולי אשמע מיושן, אך אני מעדיף שיח עם אנשים שאינם מסתתרים מאחורי האנונימיות של אמצעי אתקשורת.

      ולשאלתך (שאינה קשורה לרשום כאן אודות חימום אלא לאימון עצמו שלאחר החימום).

      מה שאתה מתאר הוא חוויה שלך מהאימון בו השתתפת ולא את הגישה הרווחת בכל המקומות בהם אני לומד. למעשה, אינני מכיר שום דוג'ו שעונה לתיאור שלך.

      בדוג'ואים של אייקידו, נהוג לשמור על איזון בין תירגול אחיד לשם לימוד משותף זה בעזרת זה, לבין אימון בו לכל מתאמן יש זמן לאימון לפי הרמה האישית שלו.

      גם בזמן האימון ה"אחיד" המורה עובר בין המתאמנים ומעניק לכל אחד מהם הדרכה אישית בהתאם לרמתו הוא.

      כמו כן, לאחר שהאימון מסתיים (ולפני שהוא מתחיל) יש שפע של זמן לתירגול חופשי. בזמן זה וותיקי הדוג'ו ואני תמיד זמינים לשאלות ולהדרכה אישית.
      בנוסף, מתקיימים אצלנו אימונים חודשיים קבועים לדרגות הגבוהות.

      אם בדוג'ו שלך מתאמנים תמיד באופן אחיד, אנא שאל את המורה שלך מדוע זה כך, ובהתאם לתשובתו תוכל להחליט האם מתאים לך להמשיך להתאמן שם או לחפש לעצמך מסגרת אימונים שמתאימה לך יותר.

      בהצלחה,

      זאב.


      מחק
    2. ל-"אנונימי" שלום,
      (יתכן והוא בחר ב-"אנונימי" כי קשה שם להבין איך להכניס שם במערכת התגובות מבלי להתחייב שם לערבות על משכנתא...)

      כשלמדתי איאיידו, לא פעם חילק המורה את קבוצת המתאמנים באמצע השיעור ל-2 קבוצות, ולכל קבוצה נתן קאטה לאימון לפי הרמה שלה.
      שיטה זו מתאימה - לדעתי - לאומנות לחימה כזו, שבה התרגול הוא אישי.

      בדוג'ו של זאב, בעת התרגול, מתרגלים המנוסים עם המתחילים ויוצרים בכך אימון אישי עבור המתחילים.
      אם מתחיל יתרגל עם מתחיל, יתכן ויעשו שגיאות מבלי להבינן. בעוד שהתרגול עם אדם מנוסה ממך מלמד.

      אני מודה לזאב על כך שאינו מפריד את המתאמנים לקבוצות עפ"י רמה, כך יוצא לי ללמוד כל שיעור ממורים רבים וטובים...

      מחק