יום שני, 19 באוגוסט 2013

הרחבת הקשב

רשומה זו היא רביעית בסדרה שעוסקת בדברים החבויים בחימום שלנו באייקידו. הרשומה הראשונה עסקה במתנה שבהמתנה. הרשומה השניה סיפרה על שפם ועיני תינוק באייקידו, השלישית עסקה בנקודת התצפית של המורה, והפעם, ברצוני לספר על תירגול פנימי חשוב - הרחבת ההמבט והקשב.

שתיים מהמטרות החשובות ביותר של החימום באייקידו, הן הכנת הגוף והנפש לקראת האימון, וכן הטמעת עקרונות האייקידו, בשאיפה שהללו יהפכו להרגלים. החימום אצלנו נמשך בין רבע שעה לעשרים דקות, ולמראית עין אנו עסוקים בזמן זה בהכנת החוליות, המפרקים, השרירים ושאר ענייני הגוף. המתבונן מהצד, לרוב אינו מודע לכך, שהתירגול הגופני הוא מעטפת לתירגול פנימי חשוב ביותר ומאתגר. בזמן בו אנו מכינים ביסודיות את כל חלקי הגוף, אני משתדל להעניק חשיבות רבה לנושא חשוב, אשר הרפלקסים הטבעיים שלנו מקשים עלינו להטמיע: הרחבת המבט והקשב.


קל מאוד לשקוע במחשבות ובחלומות בהקיץ בזמן החימום, ויש בזה אף עונג מסויים אשר נובע אולי מהרוגע הנעים והשקט, בו הנפש שלנו זוכה לאחר יום מלא באינספור התעסקויות ורעש חיצוני ופנימי. נחמד לאפשר לתחושה זו להשתלט עלינו, אך הדבר יגרום לנו להחמיץ הזדמנות מעולה לאימון, שאם נתמיד בו, הוא יעניק לנו תכונה שהיא מהחשובות ביותר באייקידו ובחיים. תכונה זו היא קשב רחב ומאוזן, או במילים אחרות: איזון בין קשב פנימי לקשב היקפי. בזמן החימום, אני מנסה להרחיב את המבט ככל שניתן, וביחד עם הרחבה זו, לאפשר גם לשאר החושים לקלוט את שמסביבי. מבט רחב מאפשר לנו לבחין בכל מה שנמצא מולנו ובצדדים עד קצה שדה הראיה. חוש השמיעה וכן עיניהם של המתאמנים מרמזים לעיתים על שמתרחש מאחורי גבי ומחוץ לדוג'ו.

בזמן תירגול מבט רחב וקשב לשאר איברי החישה, אני משתדל גם לשים לב לגוף שלי ולמתרחש בתוך תוכי. כך נוצר איזון בין קשב פנימי וחיצוני. קשב שמסייע לנו רבות בקשר ובתקשורת עם הסובב ובעיסוקינו הרבים. קשב מסוג זה עשוי להעניק לנו את היכולת לפעול נכון ברגע הנכון, להפיק את המיטב מעצמנו ומהסביבה, לשמור על הבטחון שלנו ושל אחרים, ואף להציל חיים.

החימום הקבוצתי באייקידו, הוא הזדמנות מעולה לתירגול האיזון בין הקשב הפנימי לקשב החיצוני. אשמח אם תנסו זאת עוד הערב באימון הקרוב.

נתראה באימון :)

אין תגובות:

פרסום תגובה