יום שני, 17 בפברואר 2014

שני שירי הָייקוּ בין חורף לאביב

הייקו הוא סגנון פואטי יפני עם רמיזה לעונת השנה, הנצחה מעודנת של תחושה רגעית, רמז חבוי, ומבנה של חמש, שבע, וחמש הברות.


בערסל רטוב
מתנדנדים בתורות
משבי הרוח


קזו ואני טיילנו במושב באיזור יער חולדה. חיפשנו ומצאנו כמה שקדיות, ונהננו מאחר צהריים קריר. השמיים התכסו עננים והערב החל לרדת ביחד עם טפטוף ומשבי רוח קרים שנידנדו ערסל בחצר שוממת.

ההייקו משחק קצת במילים תורות ורוח... 
כמו התודעה שלנו בעולם המודרני בו תורות חדשות וישנות צצות פה ושם ומעניקות לנו משב קל של רוחניות.




צהלה של סוס
בצמרת עץ עירום
עורבני חקיין


בעודי מגרף את העלים בחצר האחורית של ביתנו, שמעתי צהלה של סוס שהגיעה מלמעלה. הרמתי את מבטי בפליאה, ובצמרת העץ העירום מעלים ראיתי עורבני שהייטיב לחקות את קול צהלת סוס.

דברים שאנו שומעים ואומרים, לעיתים הם אמירה כנה ומילים שנולדות בלב, ולעיתים אלו הן מילים דעה ממוחזרת, וקולו של אדם אחר.

זאב ארליך © 2014

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה