יום רביעי, 5 במרץ 2014

מִיטוֹרִי גֶייקוֹ באייקידו

מִיטוֹרִי גֶייקוֹ 
מי = ראיה / צפיה
טורי = תפיסה / לקיחה
קייקו / גייקו = אימון

אם נפצעת או שאינך חש/ה בטוב, אני ממליץ שלא לוותר על אימון. אין זה אומר שעליך לסבול כאבים ולהחמיר את מצבך. במקרה של מגבלה, אפשר להתאמן בסוג מיוחד של אימון שנקרא מִיטוֹרִי גֶייקוֹ - למידה על ידי צפיה באימון.

מִיטוֹרִי גֶייקוֹ מאפשר לך לשבת ולצפות במתאמנים מהצד, וכך להינות מההזדמנות ללמוד ולראות דברים רבים שבאימון רגיל אינם נגלים לעיניך.

גם אם הגעת "רק" לאימון צפיה, יהיה זה נכון להגיע בזמן ולהשאר עד סיומו. ישנם שמדלגים על החימום או שיוצאים לפני שהסתיים השיעור. החימום באייקידו הוא הרי תרגול התנועות הבסיסיות ביותר. מדוע אם כן לוותר על צפיה בו?

מה לא לעשות? לא לדבר עם המתאמנים ולא לתת עצות. פשוט לשבת בשקט ולצפות בשיעור.

ניתן כמובן להצטרף אלינו ולתרגל ביחד מה שמתאפשר לך, כגון תנועות בסיסיות, מדיטציה עוד.
לב מתאמן עם סניה והכתף הפצועה
מרץ 2004

זכורה לי תקופה, בה מתאמן מהדוג׳ו שלנו (סניה) הגיע לאימונים כשהוא מוגבל לחלוטין בתנועה באחת מכתפיו. האימון עם יד אחת או כל מגבלה אחרת מלמד אותנו כיצד להתאמן מבלי לדבוק בטכניקה עצמה אלא בעקרונות שהמורה מנסה להעביר. זה יכול להיות שיעור בעל חשיבות עצומה עבורך.

מתאמנים רבים מספרים שעצם ההגעה אל הדוג׳ו לשם צפיה בשיעור, העניקה להם לא רק חוויית לימוד, אלא גם תחושה טובה שעזרה להם להחלים.

קורה שאנשים נעדרים למשך מספר שבועות מהאימונים, וכשהם חוזרים, הם מספרים לי שכאב להם חלק זה או אחר בגוף... כמה חבל שהפסידו כל כך הרבה אימונים ולא ניצלו את ההזדמנות לבוא ולצפות בהם.

יש שמנסים להסביר שעצם הישיבה בצד ללא יכולת להתאמן גורמת להם יותר תסכול וסבל מהפציעה עצמה... אולי התגברות על כך, גם היא מהווה אימון בפני עצמו והתגברות על חולשותינו.

אם למתאמן אין את הסבלנות לצפות בשיעור שלם ואם אין לו את היכולת להבין את חשיבות הדבר, הרי שאולי רצוי היה שיבין שעדיין חסר לו דבר מהותי מאוד אשר בלעדיו לעולם לא יוכל להגשים את הדברים החשובים ביותר שהאמנות שלו יכולה להעניק.

עצוב להיות חולה או פצוע. עצוב להיות עם בריאות לא תקינה, אך אולי ניתן להתעודד מעט עם משפט שפעם קראתי בספר "תעתועים" של ריצ´ארד בך: "אין בנמצא בעיה שאינה טומנת בחובה מתנה עבורך"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה