יום רביעי, 23 ביולי 2014

אייקידו, ראי הנפש והֶייג׳וֹשִׁין 平常心

כאשר הדוג׳ו שלנו היה בראשית דרכו, באחד השיעורים, בעוד כולנו התאמנו בשקט, שמענו צעקה ולאחר מכן גערה של אחד המתאמנים בחברו.
״תיזהר!״, התלמיד הוותיק יותר צעק בבהלה אל עבר חברו שכנראה הבהיל אותו בתנועה מהירה מדי שבטעות הכאיבה לו. באייקידו, כאשר רוצים שבן הזוג יעצור את התירגול, נהוג להשתמש בסימן מוסכם כמקובל ברוב אמנויות הלחימה - שתיים או שלוש טפיחות קלות בעזרת היד על מזרני הטטאמי או על הגוף.

שוחחתי מייד עם אותו תלמיד וביקשתי ממנו שלא יתרגז ולא יגער במתאמנים. מאז באמת הוא התאמן על כך וכיום, למעלה מעשור עבר והוא אחד המתאמנים הרגועים ביותר בדוג׳ו שלנו.

היכולת להתגבר על סערת נפש רגעית היה בעבר גורם מכריע שהציל את חיי הלוחם. כיום, בדוג׳ו השקט שלנו ברחובות, לצד התועלת המעשית, טיפוח יכולת זו מאפשר קיום אווירה הרמוית וחברית, והללו חשובים לי יותר מכל. לא כולם צריכים להיות חברי נפש ולאהוב זה את זה, אך חייבים להסתדר זה עם זה ברוח טובה.

קרה לפני מספר שנים ששני תלמידים מבוגרים ממש התרגזו זה על זה באמצע האימן. שפשפתי את עיני בפליאה. ריב בין מבוגרים באמצע האימון? באותו רגע ביקשתי מהם לבוא איתי אל המשרד של הדוג׳ו. ישבנו. שתקתי למשך דקה ואמרתי להם בקצרה: יש לכם חמש דקות לשוחח זה עם זה, וכשתצאו מהמשרד, יש לכם שתי אפשרויות: אפשרות אחת היא לחזור אל הטטאמי ולהתאמן ביחד כמו חברים, או שלמרות האהבה הגדולה שיש לי אל שניכם, ולמרות ששניכם עשיתם כברת דרך ואף הגעתם לחגורה שחורה, אני אאלץ ללוות אתכם אל דלת הדוג׳ו ולסיים את דרכנו המשותפת.

השארתי אותם במשרד וחזרתי אל האימון. דקות ספורות לאחר מכן, שניהם חזרו והתאמנו ביחד כאילו כלום לא קרה. היום הם החברים הכי טובים בדוג׳ו.

אם תלמיד טועה בטכניקה, אני אתקן אותו מליון פעמים בסבלנות ובחיוך. אך אם תלמידים נוטים לרטון זה כלפי זה, להיעלב ולכעוס, אני אבקש מהם למצוא דרכים יצירתיות להתגבר על כך או לצערי לעזוב.

כל אמנויות הלחימה של יפן מאמנות את הגוף ואת הנפש כאחד. ללא הפרדה. אימון הגוף הוא אימון הנפש ואימון הנפש הוא אימון הגוף. לא לחינם ישנם אנשים שמשתמשים במושג ״גופנפש״. אחד האידיאלים באמנויות היפניות שמשמש גם נושא אימון מהחשובים ביותר, נקרא ״הֶייג׳וֹשִׁין״ 平常心.
לב שהוא תמיד רגוע ומאון.

הֶיי 平 -  מאוזן / רגוע / שלום.
ג׳וֹ 常 - תמיד.
שִׁין 心 - לב / תודעה.

אם הדם עולה לראש, אוורר את פניך ואת נפשך במניפה היפה הזו עם הקליגרפיה של המושג ״הֶייג׳וֹשִׁין״.


הפנים והעיניים הם ראי הנפש. האימון באייקידו מלמד אותנו שהדבר נכון גם בכיוון השני. אם נרשה לעצמנו לטפח בעזרת האימונים שלנו שליטה עצמית ואיפוק, נגלה שאפשר להירגע ואף להשקיט סערת רגשות בעזרת שליטה על מבע הפנים, מנח הגוף והנשימה.

זה די נדיר אצלנו, אך בכל זאת הבחנתי לאחרונה במקרים בודדים בהם מתאמנים הביעו את מורת רוחם באמצע האימון. במקרה האחד היה זה בשל כאב, במקרה אחר היתה רטינה קלה בשל הערה שתלמיד קיבל ממתאמן וותיק יותר, דבר שגרר את מורת רוחו של הוותיק.

אחד מאתגרי האימון הגדולים שלנו, הוא שמירה על נפש רגועה. נפש רגועה היא נפש צלולה. נפש צלולה מאפשרת לנו להגיב ממקום שקול ולפעול במיומנות הפוטנציאלית האמיתית שלנו. בזמן האימון עלינו להרגיע ולהמיס כל התרגזות, התעצבנות, כעס או חוסר שביעות רצון. שיעור אייקידו, הוא הזדמנות פז לאמן את עצמנו ולשפר את היכולת שלנו להפיג את השלילי ששוכן בלב שלנו. נשימת בטן עמוקה היא אחד האמצעים שלי אישית עוזר באופן כמעט מיידי.

אוֹ-סֶנְסֶיי (מייסד האייקידו) אמר וכתב כל-כך הרבה פעמים ולכל-כך הרבה אנשים: מָאסָאקָאצוּ אָגָאצוּ - נצחון אמיתי הוא נצחון על עצמך. הוא הוסיף והסביר: "מטרת האיקידו היא לא לנצח האחרים, אלא להביס את השלילי אשר שוכן בנפשך ולמנוע את תפקודו."
 
מָסָקָאצוּ אָגָאצוּ - פרי מכחולו של מייסד האייקידו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה