יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

רימונים וחיבוקים בדוג׳ו


הגענו לשׁוֹסֶנגִ׳י דוֹג׳וֹ בדיוק בראש השנה. שִׁימָמוֹטוֹ שִׁיהָאן המתין לנו בכניסה לדוג׳ו והראה לנו בהתרגשות את סידור הפרחים שאשתו (מאמא סאן) הכינה מתוך ציפייה ושמחה לקראת המפגש. שנתיים לא היינו כאן.

אִיקֶבָּנה היא אמנות יפנית מסורתית שנקראת גם קָאדוֹ  華道  דרך הפרחים. איקבנה היא אמנות שנתפסת בטעות כאמנות דקורטיבית בלבד, אך למעשה זו אמנות ודרך של ממש (דוֹ  道) להתפתחות אישית, חברתית ורוחנית.

להפתעתנו הגדולה, מאמא סאן שילבה באופן יפהפה והרמוני ענף עם פירות רימון. היא לא ידעה כלל שהרימון הוא אחד הסמלים החשובים של ראש השנה ביָצגוֹ את 613 המצוות (בשל מאות זרעיו המתוקים), וכן בהיותו ״פרי חדש״.

המחווה המרגשת של מאמא סאן ושיהאן, וקבלת הפנים החמה, המחבקת והאוהבת, העניקו לנו פתיחה נפלאה לשהות שלנו בקיוטו. האימון ששיממוטו שיהאן העביר לאחר מכן היה מהמעשירים והמרתקים שחוויתי.

כמה רגשי תודה הלב יכול להכיל, ועדיין זה לא מספיק בכדי לחוש באופן מלא את התודה לזוג הנדיר הזה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה