יום חמישי, 15 בינואר 2015

מכשולים בדרך, אמון וספק

נכתב במקור ב20 בינואר 2009 בבלוג הישן שלי

קיימות דרכים רבות, ומורים רבים. מורי דרך.
בדרך אמיתית, יש עליות ומורדות, מכשולים וקשיים, והפתעות נעימות.




הדברים שעוזרים לנו, הם לא פחות חשובים מהדברים שמקשים עלינו.

כאשר הדרך סבוכה, מורה טוב, נדיר שיתן לתלמיד פתרון.
מורה טוב, גם לא יתן לו את הכלים לפתרון.
מורה טוב, יסייע לתלמיד להבין כיצד ליצור את הכלים אשר יפלסו לו את הדרך.



כאשר תלמיד מגיע למכשול, חשוב שישתף את מורו.
מכשול אמיתי מעכיר את המים, ואת רוחו של התלמיד.
תירגול ועוד תירגול של תנועה ושל שקט, התגברות ואימון אף אגב דמעות, ונגלה יכולת, ולרוב גם נגלה מוצא או כיוון.

משהתגברנו על שנראה לנו קשה או בלתי אפשרי, המים שוקטים וחוזרים להיות צלולים, וייתכן ששוב יהפכו לעכורים, או שלא...

אך בכל מקרה, כבר התקדמנו בדרך.



טוב שאמנות האייקידו היא לרוב אמנות של תירגול שמח ומאתגר, אך לעיתים ישנם רגעי ספק, וחשוב שכך יהיה.

תלמיד אמיתי הוא תלמיד שמטיל ספק.
תלמיד אמיתי חייב לשאול שאלות נוקבות.
ביחד עם זאת, יש להיזהר משאלות אינסטנט, ומהטלת ספק באופן מזלזל.
כדאי לתת לדברים לשכון תקופת מה בלב ולנסות קודם למצוא תשובה בכוחות עצמנו.



כל עוד האימון איננו פוגע בנו או בזולת, אפשר שנתאמן גם עם ספק בלב.

יש להישמר מכל משמר מאמונה עיוורת - מהליכה בעיניים עצומות מבלי להטיל ספק. אך ביחד עם זאת, יש לטפח את היכולת לתת אמון במורה ובדרך.

אני חושב שכל פורצי הדרך הגדולים ביותר הם כאלו שהיתה להם היכולת לאזן בין אמון לבין ספק.

נושאי אִימון ותירגול רבים הם בלתי מובנים. לעיתים לוקח שנים להפיק תובנה, ולעיתים היא איננה ניתנת לתיאור במילים, אלא רק בתחושת לב. ללא אֶמון, האִימון לא ישא פרי. אִימון באֶמון ריק ועיוור, גם הוא לא ישא פרי. אשרי התלמיד אשר לו האיזון בין השניים.


אימונים מהנים,
נתראה בדוג׳ו,
זאב.

2 comments:

  1. תשובות
    1. תודה יבגני. גם תגובתך באה בזמן :) כי כתבתי את זה למעשה לפני שש שנים ותמיד יש בי תהייה פנימית כלשהי כשאני מוצא משהו ישן ומחדש אותו כאן בבלוג.

      מחק