יום שלישי, 20 בינואר 2015

דוגמא נהדרת ל״קִי״

וילהלם פורטוונגלר 1886-1954

דוגמא נהדרת ל״קִי״:
״יום אחד, כך סיפר נגן כלי הנקישה של התזמורת הפילהרמונית של ברלין, שבזמנו החופשי גם למד קומפוזיציה וניצוח, אירע משהו מוזר בחזרת התזמורת. הדבר היה בתחילת שנות ה-50 של המאה שעברה, אחרי זעזוע גדול שפקד את הפילהרמונית הברלינאית בעקבות השעייתו של המנהל המוזיקלי שלה, המנצח וילהלם פורטוונגלר (Furtwaengler), בגלל שיתוף הפעולה שלו עם המשטר הנאצי. פורטוונגלר נחשב יחד עם ארתורו טוסקניני לגדול המנצחים במחצית הראשונה של המאה: ענק מוזיקלי, שבתנועות ידיו המעורפלות, כשהוא מתנועע כבובה גמלונית על חוט וראשו מיטלטל מצד לצד כעומד להתנתק מגופו, הביא לביצועים כבירים, בלתי נשכחים, של הרפרטואר הקלאסי.

בכל מקרה, אותו נגן כלי נקישה סיפר שהוא ניצל חלק ארוך בחזרה שבו לא היה תפקיד לטימפאני (״תוף דוד״) שעליו ניגן, כדי לקרוא וללמוד את הפרטיטורה של היצירה. התזמורת ניגנה ועבדה תחת שרביטו של המנצח המחליף, והנגן — ורנר טרישן שמו — היה שקוע בתווים, ״ופתאום״, כך הוא מספר, עדיין נרעש לזכר המקרה, ״הרגשתי איך בבת אחת הצליל של התזמורת משתנה לגמרי, תוך כדי הנגינה. הצליל נהפך למלא קסם, שופע יופי, זוהר ממש. הרמתי את עיני מהפרטיטורה: על הבמה הכל היה כרגיל, המנצח עבד והנגנים ניגנו; אבל ראיתי את עיניהם של עמיתי מופנות לכיוון אחד, לעבר הכניסה; ושם - שם ניצב פורטוונגלר, מתכונן להיכנס לאולם״.

מתוך כתבה נפלאה של נעם בן זאב:
http://www.haaretz.co.il/…/classicalmusic/.premium-1.2542253

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה