יום שלישי, 17 בפברואר 2015

מסר למורה שלי


כאשר אני כותב מסר כלשהו למורה שלי, בין אם זה מכתב, אימייל, או אפילו מסרון טלפוני קצרצר, אני לא שוכח ניסוח מנומס וברכות בסיסיות:

שלום XXX,
מה שלומך?
משפט ברכה כלשהו. ביפן נהוג לרשום משהו שקשור לתקופה, למזג האויר או לעונות השנה.
*** תוכן ההודעה ***
מילות ברכה לסיום,
השם שלי.

זהו נימוס בסיסי והתייחסות ראוייה, ופנייה אל המורה שלי ממקום מכבד תוך עיסוק לא רק בענייניי אלא גם בשלומו ובהתייחסות אישית אליו.

אולי אני מיושן בגישתי, אך לדעתי טוב יהיה אם אשתף את מתאמני הדוג׳ו שלנו בעניין זה. אפשר לומר שזהו לא רק אטיקט בסיסי של הדוג׳ו, אלא גם גישה שלא תזיק לאף אחד מאיתנו גם במעגלים שמעבר לדוג׳ו.

בברכה,
זאב.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה