יום שלישי, 21 באפריל 2015

נשימת אייקידו - אוצר שימושי לחיי היום-יום

נדהמתי כאשר בפעם הראשונה הצילה אותי נשימת האייקידו. מלאו לאימונים שלי ולחיים ביפן כשישה חודשים, וסוף סוף מצאתי עבודה שיכלה לממן לי את האימונים אצל קוֹיָאמָה סנסיי ואת המחייה בעיר הקסומה קיוֹטוֹ.

בראיון העבודה, מנהלת המסעדה האיטלקית שנמצאת בלב קיוטו, שאלה אותי האם אני יודע יפנית, ואמרתי לה שכן. האמת שהיפנית שלי היתה בסיסית ביותר ללא שום סיכוי להסתדר בעבודה מול לקוחות או עם צוות העובדים היפנים. אבל... מלצרית טובת לב רשמה עבורי פתק עם כמה משפטים שימושיים שאיפשרו לי לדקלם כמו תוכי, ולעשות את עצמי כאילו אני מבין, וכך להסתדר איכשהו עם יותר מזל וערמומיות מאשר שכל.

מסעדת ״דניאל׳ז״ היתה מסעדה מעניינת באופן הניהול וההתנהלות שלה. הרעיון הבסיסי היה שכל הצוות צריך להיות מיומן בכל התחומים: בישול, הכנת בצק טרי לפסטה מדי בוקר, ניהול קופה, הגשה, נקיונות ועוד. הכל עבד פחות או יותר באופן טעים ומוצלח, עד ליום בו הייתי מופקד על הכנת מנות הפסטה. עמדת ההכנה היתה במקום בולט במסעדה לעיני כל הסועדים והצוות.

בשעות הצהריים המוקדמות, האווירה היתה נעימה, אך לקראת השעה אחת, היה בכל יום צונאמי של סועדים שהיו ברובם עובדי המשרדים שנמצאים באיזור, שרצו ארוחה טעימה מאוד ומהירה. בעמדה היה מתקן גדול להרתחת מים ובו שמונה רשתות לבישול פסטה. בישול פסטה טרייה אורך בין שתיים לשלוש דקות ודורש תיזמון מושלם כדי שהפסטה תהיה ״אל-דנטה״. בסמוך למתקן ההרתחה, היה מתקן חימום ובו שישה מיכלי רוטב וכן כיריים גז ששימשו בעיקר להכנת פטוצ׳יני פסטו.

לאחר מספר שבועות בהם נהנתי למלצר, להגיש, לבשל ולהכין בצק לפסטה הטרייה, הגיע תורי להיות אחראי על עמדת הכנת המנות. כאשר הגיעה שעת הצהריים, הייתי בהיסטרייה מוחלטת. בשלב מסויים מנהלת המסעדה איבדה לחלוטין את סבלנותה כלפי הטעויות שנבעו מחוסר האונים ההיסטרי בו הייתי שרוי. היא ממש רתחה עלי בשל הטעויות שעשיתי.

למחרת, בזמן שטיטאתי את המסעדה לקראת בוא הסועדים, נזכרתי בנשימה שבאותם ימים לימדו אותי בדוֹג׳וֹ. באחד משיעורי האייקידו, קִימוּרָה סאן שהיה אחד המתאמנים הוותיקים, הצביע על מתאמן מעולה אחר וסיפר לי שהאתגר של אותו מתאמן מרשים, היה שילוב נשימת בטן בטכניקות של האייקידו. תוך כדי טיאטוא רצפת המסעדה, התאמנתי על הנשימה, והבטחתי לעצמי לזכור לנשום כך כאשר שוב יהיה שיטפון של סועדים.

זה עבד כמו קסם. התרכזתי רק בנשימה שקטה שקטה מהאף אל הבטן התחתונה, ובנשיפה איטית דרך הפה. המנות היו מדוייקות, הסועדים השאירו צלחות מבהיקות, ולורי המנהלת, איפשרה לי להמשיך לעבוד שם. לאחר כשנה, היא הורישה לי את תפקידה ונעשיתי למנהל המסעדה.


תירגול נשימת בטן בזמן ישיבה,
מסייע ליישום נשימת בטן בזמן אימון אייקידו.
נשימת בטן בזמן אימון אייקידו,
מסייעת ליישם את העיקרון החשוב:
״דממה בליבה של תנועה - תנועה בליבה של דממה״.
נסו ליישם את הנשימה הזו בזמן האימון. זו טכניקות נשימה שמגיעה אלינו מתקופת הסמוראים, בה אסור היה להראות כלפי חוץ מתי שואפים ומתי נושפים, כדי שלא יתגלה מתי אנו במלוא העוצמה ומתי ברגע חלש יותר. הנשימה גם היתה חייבת להיות שקטה לחלוטין תוך התגברות על ההרגל להתנשף בעת מאמץ.

נשימת בטן עוזרת באופן מרשים ומפתיע להתגבר על מתח, דאגות, לחץ, חרדה ועוד ועוד. היא עוזרת להתרכז ולשמור על מרכז רגוע ולהגיב באופן שקול ונכון. היא מסייעת לשפר את הקשב לזולת, ולחוש טוב יותר את הסביבה והסובב. אומרים שהיא גם בריאה מאוד ומשפרת את תיפקוד הגוף והמוח. היא גם עוזרת להירדם מהר יותר ולהמיס מחשבות טורדניות כמו פתיתי שלג שנופלים ברכות על כף יד חמה ונמסים כעבור רגע.

3 תגובות:

  1. יפה מאוד
    מחכים

    השבמחק
  2. פוסט מקסים.
    מזדהה לחלוטין עם אירוע ההיסטריה. גם לי זה קרה פעמים רבות (למשל בעמדת הצ'יפסר בבורגר ראנץ...), ועוד קורה לצערי.

    השבמחק
    תשובות
    1. האם ניסית את הנשימה בעמדת הצ׳יפסר? בהצלחה, ותודה רבה.

      מחק