יום שבת, 13 ביוני 2015

זהירות: אל תאמר ״דֶשִׁי שלי״


דשי הוא לא בדיוק תלמיד:
בעולם האמנויות של יפן, המורה נקרא ״סֶנְסֶיי״ - 先生
אם יש לסנסיי תלמיד או תלמידים שמקדישים עצמם לאמנות ולתהליך הלימוד שלה עד שנוצרת מערכת יחסים קרובה ותחושת מחוייבות הדדית חזקה, הם נקראים ״דֶשִי״ - 弟子 אך אל לו לכנותם ״דשי״, ואל לו לכנות עצמו בתואר ״סנסיי״.

דֶשִי ואוּצִ׳י דֶשִי:
דשי אם כן, הוא חניך בעל תחושת מחוייבות חזקה לתהליך הלימוד וכן כלפי הקשר שלו עם מורו. בשפה העברית, דשי יכול להיקרא שולייה. היעשות לשולייה של מאסטר היתה פעם הדרך המקובלת ללמוד אמנות או לקבל כמעט כל הכשרה מקצועית. אוּצִ׳י דֶשִי הוא חניך קרוב ביותר למורו שמתגורר בביתו או בדוג׳ו וחייו מוקדשים במלואם לאמנות אותה הוא לומד, לדוג׳ו ולמורה שלו.

״יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא-פִיךָ״:
לאחר שמכירים את הצניעות והענווה שמאפיינים את תרבות היפנית, לומדים להיזהר מאוד בשימוש במושגים דשי וסנסיי. המורה שלנו - שיממוטו סנסיי, שביקר כאן השבוע, לימד אותנו אודות השימוש במושג דשי. הוא הסביר, שאם אני מציג מישהו כדשי שלי, אני בעצם מציג את עצמי באופן גאוותני להחריד כמורה גדול. הוא הסביר, שכאשר מורה מציג את תלמידיו בפני אחרים, מוטב שיכנה אותם ״חברי הדוג׳ו שלי״ או ״חניכים בדוג׳ו שלי״. ביפנית: קָיי-אִין (חבר רשום) או סֶייטוֹ (תלמיד / חניך).

אני לא סנסיי:
שיממוטו סנסיי סיפר שכל המורים הענקיים שלימדו אותו מעולם לא הציגו את תלמידיהם כ״דשי״. הם גם מעולם לא הציגו את עצמם כסנסיי. ביפן לא נהוג להציג את עצמך כסנסיי. ״אני סנסיי״ הוא משפט שקרוב לוודאי לעולם לא נשמע מפי מורה יפני.

ענווה כלפי עצמי, כבוד כלפי אחרים:
אמנם עלינו לנהוג בצניעות ובענווה, ובזהירות רבה כאשר משתמשים במילים סֶנְסֶיי ודֶשִׁי, אך כאשר מדברים אודות תלמידים של מורה אחר, אפשר בהחלט לכנותם דֶשִׁי ולכנות את המורה סֶנְסֶיי.

אם נסכם זאת בקצרה - כאשר מתייחסים לאדם אחר, נהוג לכבדו בתארים, אך כאשר מדברים על עצמנו, נהוג לנהוג בענווה המקובלת. אם אני מדבר בפני המורה שלי אודות תלמידים שלו, אני  מוסיף הדרת כבוד ומכנה אותם ״אוֹדֶשִׁי סָאן״. התוספת של ״אוֹ״ מעניקה נופך נוסף של כבוד ונימוס. ״סָאן״ פירושו מר או גברת.

סנסיי וקבוצה של דשי - מורה ותלמידיו

8 תגובות:

  1. מידע חדש ומעניין...תודה רבה.

    השבמחק
  2. מרתק ומלמד, זאב יקר, במיוחד בעולמנו כאן, היכן שמורים רבים ( וגם אחרים) מכתירים עצמם בתארים מתארים שונים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה נחום. אנשים במערב אינם מודעים תמיד לדקויות האטיקט היפני. לגבי חוסר הענווה שבשימוש במילה ״דשי״ גם אני לא הייתי מודע עד לפני מספר ימים.

      מחק
  3. שפה מייצרת מציאות..
    תודה

    השבמחק
  4. זאב תודה רבה. האם סנסאי אינה המילה למורה? האם מורה של כיתה א אינו סנסאי? איך מציג עצמו מורה בבית ספר ? האם גם אז יש במילה קונוטציה בעייתית?

    השבמחק
    תשובות
    1. עדו יקר,
      ביפן נהוג לכנות בתואר ״סנסיי״ גם מורים בבית ספר ובכל מוסדות החינוך, וכן רופאים, אנשים רמי מעלה (גדול חברי פרלמנט) ועוד ועוד. ביפן לא נהוג להציג עצמך כסנסיי, אלא אם כן אתה מדבר אל ילדים קטנים מאוד שעדין אינם מכירים את השמות הנרדפים המקובלים יותר ומבטאים צניעות.
      בקיצור, סנסיי לא מציג את עצמו כסנסיי.

      מחק