יום רביעי, 4 בנובמבר 2015

קבל אותי בבקשה



זה קרה לפני עשרים שנה כשחייתי ביפן. בעודי יושב במרכז הקהילה הבינלאומית בקיוטו ומשוחח עם אישה אחת מפֶּרוּ שלימדה אותי ספרדית, ניגש אלינו בחור יפני צעיר עם ראש שהיה לא מזמן מגולח. הם דיברו בספרדית קולחת.

אחרי שהיא הלכה קנינו לנו שני ספלי נייר עם קפה מהמכונה, והיפני קורן האור הזה סיפר לי את סיפורו הטרי ומעורר ההשראה.

מַסָה רצה ללמוד לדבר ספרדית. הוא עבד קשה, חסך כסף, נרשם לקורס ספרדית בבוליביה ונסע.

כעבור כמה שבועות שם הוא שכר חנות קטנה ופתח מסעדה יפנית. כעבור חודשיים אפילו נשיא המדינה אכל שם, והמסעדה שלו שגשגה והתפרסמה. עברו חמישה חודשים ופקידי משרד ההגירה כבר לא הסכימו לקבל יותר שוחד.

הוא נאלץ לצאת מהמדינה.

המטוס שהוא לקח הנחית אותו בספרד.
הוא החליט שעם הידע שלו בספרדית הוא יכול להגשים את חלומו וללמוד בישול ספרדי.

מסה פתח את מדריך מישלין ושלף משם את המסעדה הכי טובה. בצהריים הוא התיצב במסעדה, אכל ארוחה ובסיומה ביקש לדבר עם השף.

"קבל אותי בבקשה לעבוד כאן" הוא ביקש.

"אני מצטער אבל אני לא זקוק לעובדים" הוא נענה.

למחרת מסה שוב הלך לאותה מסעדה, עמד מול השף כשכפות ידיו מחוברות מול חזהו והתחנן, קבל אותי בבקשה, אעבוד בכל תנאי ובכל שכר.

כך עשה כל בוקר במשך עשרה ימים.

ביום העשירי הוא התקבל בכמה תנאים: שבעה ימי עבודה בשבוע, ללא שכר וללא תלונות. שנה שלמה הוא עבד בלי יום חופש אחד. ישן בחדר אחורי והסתפק רק בתשר היומי.

סיימנו לשתות את הקפה, והוא סיפר לי שבשבוע הבא הוא עומד להגשים את חלומו ולפתוח את המסעדה שלו ברחוב טֶרָמָאצִ׳י שבקְיוֹטוֹ. הוא קרא לה "La Masa".

אגב, ישנם עדיין מקדשי זן אשר המבקשים להתקבל אליהם נאלצים להשאר לעיתים מספר ימים ולילות בשער בחוץ מייחלים להתקבל.

אם התקבלת ללמוד בתהליך קבלה שכזה, הרי שהמורה שלך זכה בתלמיד אמת.

התמונות המצורפות הן של המסעדה שלו ושל הלוגו שלו המסעדה. בפברואר הקרוב אני מקווה לבקר אצלו.



2 comments:

  1. וואו! הסיפור ממש שווה צילום סרט דרמה!

    אלכסנדרה

    השבמחק
  2. Wonderful Story! In this day and age of 'instant-everything', such long term commitment , dedication and persistence is rare.I have no doubt that the cuisine will be exquisite!

    השבמחק