יום רביעי, 20 בינואר 2016

לאבא - הרצל ארליך שנולד ברחובות בשנת 1934 ונפטר לפני שבוע ב-א׳ שבט - 11 בינואר 2016.



כן, סיפרתי לחברים רבים בשבוע החולף, על כך שאבא שלי ואני מעולם לא רבנו. מין אבא שכזה שתמיד הקשיב והסביר והשאיר לי את הבחירה לאן לפנות ומה לעשות ולאחר מכן תמך במעשיי בין אם היו הם לרוחו ובין אם לָאו. כאשר סיפרתי על כך לסיגל אחותי המקסימה והאהובה, היא אמרה לי שכך גם הוא היה עבורה. כמובן.

אתמול בבוקר עמדנו לצד קברו של אבא שלי בתום ימי שבעה בהם ביקרו בביתנו כאלף אנשים נפלאים. חברים קרובים וידידים מקסימים, תלמידים בהווה ובעבר, עם בני ובנות זוג וילדים. הגיעו גם מורים לאייקידו ומתאמנים מקצוות הארץ. מבוקר עד ערב היו לצידנו קרובי משפחה, חברים של אמא ושל אבא שלי, שכנים, מנהל בית הספר של קזו עם המורה שלו, חברי ילדות של אחותי וחברים ותלמידות של מיהוֹ, ואפילו כמה ילדים מקבוצות האייקידו והוריהם.

הנחמה שהצעתם באמת עזרה ועודנה עוזרת. באמת שזו היתה מחווה מרגשת עד אין קץ. הישיבה לצידכם היתה ממש זכות גדולה וכבוד נדיר. תודה רבה מקרב לב. תודה גם לכל מי שבירך מרחוק - מי בכתב, מי בטלפון, מי בלב... תודה רבה רבה.

לימדתם אותי שיעור חשוב בנושא שלא היה מוכר לי (לשמחתי), ונוכחתי לדעת כמה חשובה התמיכה וההתייחסות וכיצד ראוי שזו תיעשה. הלב נפעם לנוכח המסירות של החברים שמקיפים אותנו, והחום והדאגה של כולם ממלאים את הלב שלנו ואופפים אותנו מכל עבר.
ראיתי קרובי משפחה שמבוקר עד ערב הקדישו עצמם יום אחר יום לעזרה לאמא שלי ולסיוע באירוח מאות האנשים שהגיעו מדי יום. ראיתי חברות של ההורים שלי, דודה, ודוד ובני דודים שהגיעו מדי יום ובידיהם תבשילים ומאפים שהוכנו השכם בבוקר בעוד מועד. אפילו השכנה מהבית ממול דאגה כמעט מדי יום להגיע עם סיר ובו תבשילים שאופייניים לעדה האיראנית אליה היא משתייכת - שם נהוג להימנע מאכילת בשר בתקופת ימי השבעה - להימנעות מנטילת חיים...

התקופה הקרובה תהיה מאתגרת במיוחד עבור אמא שלי שנפרדה מיקירה הנפלא שהיה עימה במשך כשישים שנה. ימים לא קלים גם לאחותו הגדולה של אבא שלי שהיתה עימו בקשר קרוב כל שמונים ואחת שנות חייו. געגועים וצער עמוק מלווים גם חברים שלו שהיו עימו מאז ימי ילדותו ברחובות בשנות השלושים של המאה הקודמת, והמון חברים שהוא רכש במעגלים השונים בהם היה פעיל, תמיד בדרכו הענווה והאוהבת. וכמובן לנו האחים והאחיות (4 במספר) שהוא הותיר עם תובנות עמוקות על מסירות למשפחה, רגישות וזמינות תמידית, נדיבות חסרת גבולות, ומעל לכל, אהבה ללא תנאי, ומבט רך אך אמיץ.

עוד אספר עליך אבא, אך בינתיים, אכתוב רק: תודה רבה לך הרצל ארליך היקר והחמוד, המצחיק והחכם, וה-buddy היקר לי מכל.

זאב ארליך
רחובות, חורף, 2016

תגובה 1:

  1. לא זכיתי להכיר את הרצל אבל התרגשתי מאוד מהדרך בה תיארת אותו. יהי זכרו ברוך

    השבמחק