יום חמישי, 4 בפברואר 2016

איחורים לשיעור אייקידו

איחורים
בדוג׳ו ישנם דברים שמתקבלים ברָכּוּת, וישנם דברים שמתקבלים בנוקשות שמפתיעה לעיתים את המתאמנים החדשים. בחודשים הראשונים, קיימת טולרנטיות מסויימת כלפי איחורים, אך משהתלמיד עובר ב״שער״ הראשון - קְיוּ חמש, הוא מתבקש להימנע מאיחורים לשיעורי אייקידו - חוץ כמובן ממקרים יוצאי דופן - "אחת לירח כחול״.


מקור התמונה: http://i.huffpost.com/gen/3249710/images/o-BLUE-MOON-facebook.jpg

מהו האתגר שלך? מהו הנצחון שלך?
לכל אחד מהמתאמנים החדשים, יש את האתגרים שלו: האחד מתמודד עם קשב, מתאמן אחר עם תנועתיות, שלישי עם הבנת הגישה של האייקידו, וכך יש עוד ועוד אתגרים שונים וחולשות שונות עימן אנו מתמודדים ואותן אנו מנסים ״לנצח״. האייקידו הוגדר על ידי מייסדו, לא כנצחון על הזולת, אלא כנצחון עצמי, ובמילותיו הוא: ״נצחון אמיתי הוא נצחון על עצמך״ - ביפנית - מָאסָאקָאצוּ-אָגָאצוּ.
ייתכן שהנצחון העצמי שלך, כרוך בהתמודדות עם ניהול זמן.



ירח כחול
באנגלית, כשרוצים לציין תופעה שמתרחשת באופן נדיר למדי, נהוג לומר: "once-in-a-blue-moon". בעברית זה נשמע מוזר למדי: ״אחת לירח כחול״. אגב, מדובר בתופעה אמיתית שמתרחשת אחת למספר שנים, ובה מופיע ירח מלא פעמיים בחודש גרגוריאני. למילה blue אין קשר לצבע הירח. הסברה היא, שבמקור השתמשו במילה belewe, שאינה קיימת עוד בשימוש בשפה האנגלית, ומשמעותה ״בגידה״. לכן, blue moon הוא למעשה לא ירח כחול אלא ירח בוגדני.
סלחנות שיוצרת זלזול
אם מאחרים לשיעור בדוג׳ו פעם באימונים רבים, או ״once-in-a-blue-moon״, הדבר אינו מפריע לי או לתהליך הלימוד של המתאמן, אך ישנם מתאמנים שמבחינים בכך שאני מתייחס בנימוס, בסלחנות ובהתחשבות, והם מפרשים זאת בטעות כאישור גורף לאיחורים תכופים.

לוותר על ה״לחיים״ ועל המנה הראשונה.
בארוחה משפחתית, אנחנו לא רצים מהמכונית אל הסלון וישר נועצים את המזלג והסכין במנה העיקרית. אנחנו נפגשים עם בני המשפחה, מדברים, ניגשים לשולחן, מתישבים, מוזגים יין, משיקים כוסות בצליל שמח, אוכלים בנחת מהמנות הראשונות, ורק לאחר מכן מתקדמים אל חלקה העיקרי של הארוחה. כך גם תחילתו של שיעור אייקידו. ההתחלה חשובה לעיתים יותר מסך חלקיו של השלם. 

מה זה ״בזמן״?
המילה ״בזמן״, אינה מתייחסת לשעת תחילת השיעור, אלא להגעה מוקדמת כדי להתארגן באופן נאות, לערוך חימום אישי, להתאמן קצת לפני שהשיעור מתחיל, ובמידת הצורך (ולרוב יש צורך) לסייע בנקיון ובאירגון הדוג׳ו.

התחלה היא תקופת הסתגלות
מתאמנים חדשים בדוג׳ו, עוברים מין הסתם תקופה, בה האייקידו אט אט משתלב בין שאר עיסוקיהם ובחיי היום-יום. אני מבין שזה לוקח זמן. אך... לאחר שעברה תקופה, חשוב לבדוק האם אכן יש באפשרותנו להתייחס אל הזמן המלא של השיעור, כך שנגיע לפחות רבע שעה לפני תחילת השיעור, ונישאר לפחות עשר דקות בסיומו לשם ״קיפול״ הדוג׳ו וסגירתו.

תקופת בדיקה והזדמנות לשינוי בחיים
התקופה בה מתאמנים לקראת קיו חמש (הדרגה הראשונה באייקידו), היא זמן מצויין לבדוק ולגלות מהם אותם דברים עליהם אנו רוצים להתגבר. במידה ואנו רואים שאין באפשרותנו להגיע בזמן לשיעורים, אני מציע לעשות ״חושבים״ ולבדוק כיצד והאם אפשרי לארגן את העיסוקים שלנו כך שהם לא יבואו על חשבון תחילת השיעור או סיומו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה