יום חמישי, 3 במרץ 2016

יָאגיוּ מַטָאג׳וּרוֹ ואמן החרב (או: כמה שנים יקח לי להיעשות למאסטר?)

רישום של האמן היפני הוקוסאי (Katsushika Hokusai (1760-1849

מַטָאג׳וּרוֹ ואמן החרב תרגום: זאב ארליך © 2016
יָאגיוּ מַטָאג׳וּרוֹ היה בנו של מורה ללחימה בחרב, מהידועים והחשובים שיפן ידעה. אביו שניסה ללמדו ולהפוך אותו למאסטר בחרב אמר נואש, לאחר שנוכח לדעת שמַטָאג׳וּרוֹ הצעיר איננו עושה די מאמצים ללמוד את האמנות. חרף וויתורו של האב, מַטָאג׳וּרוֹ החליט להגשים את יעודו ויצא אל ההר פוּטָארַה לחפש את המורה המפורסם בָּאנזוֹ. לאחר מסע מפרך, מצא את המורה, אך הלה אישר את טענותיו של האב הקפדן. אינך מסוגל ללמוד את אמנות החרב, אמר באנזו. הנער לא אמר נואש ושאל, אם אתאמן בכל מאודי, כמה שנים יקח לי להפוך למאסטר? באנזו הביט בו וענה: כל ימי חייך.

מַטָאג׳וּרוֹ הסביר למורה שאביו קשיש, ושהוא מוכן להקדיש את כל כולו בכדי להגשים את רצונו של האב. אם אהיה לשולייתך הנאמן ואתאמן ללא לאות, כמה שנים יקח לי?

במקרה כזה, ענה המורה, ייתכן שיידרשו לך כעשר שנים.

הנער הוסיף והסביר, אבי איננו בקו הבריאות, ובעוד מספר שנים אצטרך לחזור אליו כדי לטפל בו. אני מוכן לאימונים קשים ביותר ולהקדשה עצמית מלאה. כמה שנים אתה חושב שיקח לי להפוך ללוחם ולמורה? המאסטר הביט בו וענה בהחלטיות, אם כך, בוודאי יקח לך כשלושים שנה.

אינני מבין, תהה הנער, בתחילה אמרת שיקח לי עשר שנים ולאחר מכן שינית את דעתך ואמרת שיקח לי שלושים שנה? אני מבטיח לך, אני מוכן לכל סבל ואתגר על מנת ללמוד את רזי האמנות כמה שיותר מהר. במקרה כזה, הסביר באנזו, יהיה עליך לשהות במחיצתי שבעים שנה! אדם הלהוט לראות תוצאות לאימוניו איננו יכול ללמוד במהירות.

בסדר גמור, אמר מַטָאג׳וּרוֹ, אני מוכן להיעשות לשולייתך ולשרת אותך בכל אשר ידרש.

באנזו קיבל את מַטָאג׳וּרוֹ בתנאי אחד – הוא אסר עליו לחלוטין לשוחח על ענייני אמנות הלחימה בחרב או לגעת בחרב. הנער שירת את מורו. הוא בישל את ארוחותיו, ניקה את ביתו, עבד בגן הירק, ומילא כל מטלה כאשר הוא נמנע לחלוטין מלדבר אודות לחימה או להתאמן בחרב. אפילו נאסר עליו לצפות באימוניהם של שאר תלמידיו של המורה הדגול.

חלפו שלוש שנים, ומַטָאג׳וּרוֹ לא חדל מלעבוד ולעשות כל מה שנדרש ממנו, בעודו חושב על מר גורלו ועל מזלו הרע. ליבו היה מלא יאוש וצער בשל העובדה שלא יכול היה להתאמן באמנות בה בחר. יום אחר, בעוד מַטָאג׳וּרוֹ היה עסוק במלאכתו ובמחשבותיו האומללות, התגנב באנזו מאחוריו, התקרב אליו אט אט, הניף את חרב העץ שלו והיכה בחוזקה בגבו. למחרת, בעוד מטאג`ורו היה עסוק בבישול, מבלי ששם לב לבאנזו המתגנב, שוב ספג חבטה עזה מהבּוֹקֶן של מורו. מאותו יום ואילך, נאלץ מַטָאג׳וּרוֹ להתגונן מחבטותיו של מורו יומם וליל. היה עליו להיות קשוב בכל עת פן יספוג מכה כואבת.

תקופה לא ארוכה לאחר מכן, רכש מטאג`ורו יכולת קשב וריכוז והיה נראה כאילו למד לחוש את מורו המתקרב אליו. באנזו לא יכול היה עוד להכות אותו. באחד הערבים, כאשר ניסה המורה לתקוף את תלמידו, חמק הלה ביעילות תוך שהוא ממשיך בעבודתו במטבח כאילו דבר לא אירע. עוד באותו ערב, הודיע באנזו למַטָאג׳וּרוֹ שאין לו עוד דבר ללמדו. הוא חזר לביתו, וזכה להמשיך את שושלת משפחת יאגיו.

2 comments: