יום שישי, 1 באפריל 2016

מנהרת הזן של זֶנקָאי

מנהרת הזן של זֶנקָאי
תרגום לעברית: זאב ארליך 2016 ©


זֶנקָאי היה בנו של סמוראי. הוא נשלח לעבוד באֶדוֹ (טוקיו של היום) בשירות אחד הפקידים הגבוהים שם. לא עבר זמן רב, והתגלה שהוא ואשתו של הפקיד הפכו לזוג נאהבים. הפקיד שלף את חרבו, אך זנקאי שהיה מיומן באמנות החרב, התגונן, והרגו.

נמלטו זנקאי ואהובתו מהעיר אֶדוֹ, נדדו ברחבי יפן, וכדי שלא לרעוב הפכו לגנבים. ככל ששהו השניים יחדיו, הלך ומאס זנקאי בתאוות הבצע ובחמדנות של בת זוגו, ולבסוף עזבה ונדד הרחק משם אל מחוז בּוּזֶן (צפון האי קיוּשוּ), שם הפך לקבצן נודד.

שנים רבות עברו, אך מעשיו בימי צעירותו הציקו לו, והוא ביקש לכפר על עוונותיו. באיזור מגוריו היה צוק גבוה, בו עבר משעול הרים מסוכן וצר שגבה את חייהם של רבים. זנקאי החליט להקדיש את עצמו לחפירת מנהרה דרך הצוק, שתאפשר חצייתו ללא סכנה.

כך, במשך שלושים שנה, קיבץ זנקאי אוכל ונדבות ביום, ובלילות הוא חפר ללא לאות. כך הצליח לחפור מנהרה מרשימה באורך של כשלוש-מאות מטר, בגובה של שישה מטרים, וברוחב של תשעה מטרים. הוא העריך שנותרו לו עוד כשנתיים של עבודה, כאשר הופיע בפניו יום אחד בנו של הפקיד ההרוג. הוא היה לוחם מיומן, אשר הקדיש את חייו לאימונים ולחיפוש הרוצח בכדי לנקום את דם אביו.


"אתן לך את חיי ברצון" אמר זנקאי. "אך אנא ממך, הרשה לי בבקשה לסיים את מלאכתי. משאסיים את חפירת המנהרה, תוכל להרגני."
המתין הבן לסיום החפירה. עברו שבועות וחודשים, והוא מאס בהמתנה חסרת מעש, והחל לסייע לזנקאי. משעברה שנה, הוא נמלא הערצה לנחישותו ולאופיו של זנקאי.

לבסוף, הושלמה חפירת המנהרה, ואנשים החלו לעבור דרכה בביטחה ובנוחות. "ערוף את ראשי," אמר זנקאי, "מלאכתי תמה."
פנה הבן אל זנקאי, ובדמעות בעיניו אמר לו "הכיצד אוכל לערוף את ראשו של מורי?"





המנהרה המתוארת בסיפור נקראת אָאוֹ-נוֹ-דוֹמוֹן (המנהרה הכחולה 青の洞門). היא נמצאת ביפן, במחוז אוֹיטָה, באי קיוּשוּ, על צוק המשקיף אל נהר היָמָאקוּנִי. היא נחפרה לפני כמאתיים וחמישים שנה על ידי הנזיר הנודד זֶנקָאי, אשר הקדיש שלושים שנה מחייו לחפירתה. מאז ימי זֶנקָאי, המנהרה הורחבה לשם מעבר כלי רכב, אך עד היום נותרו בה קטעים בהם אפשר לראות את סימני כלי עבודתו של זֶנקָאי, וכן פתחים המשקיפים אל התהום ואל הנהר, את הפתחים זנקאי פער בקיר בכדי לתת לאור ולאויר להיכנס.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה