יום שישי, 10 בנובמבר 2017

מַבָּע

מחיים זו את זה, פניהם אל האור


מקור ושורש המילה ״ מַבָּע״ הוא נביעה, כנביעת מי מעיין.
אם מי תהום הם הרגש שבלב, מבע הוא נביעתם. מבע עיניים, ארשת פנים, מגע, רכות או נוקשות, חיבוק, קול, הַנְגָּנָה (אינטונציה), יציבה ומנח גוף.

לגוף שלנו נדרשים מים נקיים, אויר טוב, תזונה בריאה שמורכבת מאבות המזון, פחמימות, ויטמינים, מינרלים ועוד. המזון החיוני ביותר לנפש הוא רגש. מבע של רגש מחייה את הזולת ומחייה את המביע.



סידור פרחים בבית תה בקיוֹטוֹ

סידור פרחים ביפן נקרא אִיקֶבָּאנָה או בפירוש מילולי, הענקת חיים לפרחים או פרחים שמעניקים חיים. ביפנית, סידור פרחים נקרא ״החייאה,״ או הענקת חיים. הפרחים אמנם נקטפו ואינם צומחים עוד, אך העמדתם וסידורם ברגש, מעניקים להם מראה חי, שמחייה את המתבונן בהם.

אפשר לומר את אותן מילים בדיוק בדרכים שונות. בהתאם לרגש ולהנגנה, תיווצר בלב השומע תחושה שונה לגמרי. בוקר טוב בקול שטוח יהיה שונה לגמרי מבוקר טוב בקול חם ובהנגנה נעימה.

כשמתחבקים, מרגישים הייטב את עומק ואת מידת האהבה. אפשר אמנם לרגע להיות שחקנים ולזייף, אך לא לאורך זמן. בסופו של דבר הלב יודע הייטב להבדיל בין הצורה למהות. בין תנועה לרגש.

באמנות קיים הבדל תהומי בין התמקדות בטכניקה מעולה בלבד לבין מיומנות גבוהה שיש בה גם רגש. כך בנגינה, בציור, בריקוד, וכמובן גם בתחומים אחרים כגון בישול, נאום, הוראה ועוד.
קטע נגינה, מדוייק ככל שיהיה, לא ישתווה ליצירה שמנוגנת עם רגש. עם כל הלב.

באייקידו, אין צורך להמתין לרכישת מיומנות גבוהה. כבר החל מהשיעור הראשון, אפשר להתחיל לתרגל מבע, כאשר מחווים קידה בכניסה אל הדוג׳ו. משצעדנו צעד או שניים אל תוך הדוג׳ו, נעמדים ומביטים מבט רחב, וברגשי כבוד ותודה קדים קידה איטית ומלאת כוונה.


השבוע חשבתי הרבה על הרגש שאני מביע, על הרגש באייקידו שלי, ובחיים, ועל רגש כלפי הזולת, והרגש שמוענק לי. על מבע ומקורות הנביעה שלו...


מַבָּע

אם רגש הוא מי תהום
מבע הוא מקורות הנביעה שלהם
דרך העיניים
רכות או נוקשות הגוף
יציבה
מילים
הַנְגָּנָה (אינטונציה)
מגע


מבע


עצי ערבה לאורך חפיר טירת הִימֶגִ׳י (יפן)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה