יום שני, 4 בדצמבר 2017

מקומם של דברים



על מקומם של דברים.
כל מה שמתורגל בדוֹג׳וֹ (היכל הלימוד והאימונים), נועד להעניק מניחוחו גם בחלל הדוג׳ו של החיים. לצד תירגול אייקידו, אנחנו מתבוננים ומנסים להעמיק בנושא השבועי שלנו: מקומם של דברים. בדוֹג׳וֹ, בחיים, בלב:
מקומם של חפצים: הנעליים, הציוד שאנחנו משאירים במלתחה, הכלים שמשמשים אותנו לתירגול ועוד. 

מקומו של מבט: היכן מונח המבט שלנו? האם על נקודה אחת? או שאנחנו מצליחים להניחו על מרחב פתוח ככל האפשר.
וההמשך הטבעי הוא אל מקומה של התודעה, של תשומת הלב: היכן היא מונחת? על נקודה קטנה? או שהיא פתוחה, רחבה ובמצב חופשי.
ומקומה של הנשימה - שבאייקידו צריכה להעמיק אל תחתית הבטן ולשהות שם לרגע כדי להעניק רוגע, אנרגיה ונחישות.
מקומם של אברי הגוף: מיקום כפות הרגליים, הידיים, וכמובן המקום בו אנו נמצאים - היכן נכון לשבת כשצופים בהדגמה או מקשיבים להסבר, והיכן מתאים שנשב כשמסתדרים בשורה ישרה בתחילת השיעור ובסופו...
מקומנו כתלמידים, כמורים, כוותיקים שמסייעים וכמתחילים שלומדים להסתייע בנוחות ובנינוחות.
ויש גם את מקומו של הומור - על הזהירות הנדרשת כשמתלוצצים, שכן בדיחה מצחיקה בסיטואציה מסויימת, יכולה להיום מעליבה ופוגעת בהתאם לזמן, למקום או לקהל שמאזין לה.
כך גם לגבי נושאי שיחה, שיכולים להתאים, אך לפעמים, כמו שאומרים, הם לא במקום.
אשמח לשמוע על כל תובנה ורעיון בנושא.
המשך שבוע מבורך,
זאב

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה