יום ראשון, 21 ביולי 2019

הגוזלים נעשים עצמאיים

ביפן, כל אחת מארבע עונות השנה זוכה למלוא ההתייסות. לכל עונה פרחים יחודיים, מנהגים, טקסים בודהיסטיים ושינטוֹאִיסְטִיים, מאכלים, משקאות יחודיים לעונה, לבוש מסורתי עם מוטיבים תואמים, ועוד ועוד.

ארבע העונות מחולקות לשבעים ושתים תת־עונות, וממש עכשיו, הימים שבין ה 17 ל 22 ביולי נקראים ״גוזלי הנץ לומדים לעוף.״


photo origin: link


גוזלי הנץ שבוקעים בחודש מאי ויוני מקדישים כעת את מיטב זמנם לאימוני תעופה וציד.

הדוג׳ו, וכל מקום בו לומדים אמנות, צריך להיות למרחב לימוד בו יש עידוד ללימוד קפדני, שינון וחיקוי, אך גם מחשבה עצמאית, ובהמשך שחרור. כל הטכניקות שאנחנו מתאמנים עליהן, מקורן באמנויות הלחימה של יפן, ובייחוד בגישת ההגנה ההדדית. לפי גישה זו, אני לומד שלא להיפגע, ובד בבד ככל האפשר שלא לפגוע. כל נושא ונושא מורכב מעקרונות מאתגרים שהגוף מבין  בזכות אימונים רבים,  ובהתאם לגישת הלימוד, חכמת הגוף יכולה לבוא לידי ביטוי גם בחכמת היום־יום.

הדרך בה המורה והתלמידים הוותיקים מעודדים את התלמידים להשתפר, לטפח מחשבה וגישה עצמאית וייחודית, משוחחת יפה עם דימוי גוזלי העיט.

בספר דברים - פרק ל״ב, יש פסוק שבו כמטאפורה ליציאת מצרים, מספור על הנשר שליבו רחום, והוא נושא את גוזליו על גבו.
״כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ.״

לנשרים אין גוזלים, אלא גוזל בודד, ונשיאת גוזלים על האברה נהוגה בעיקר בקרב עופות המים, אבל עדין, הדוגמה יפה והיא במשך מאות שנים משמשת נושא לימוד במסורת היהודית.

הַגְּרָ"א מרחיב וכותב כה יפה על הפסוק:
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו. דרך הנשר כשרוצה להוליך בניו ממקום למקום. כשמוצאם ישנים מקשקש בכנפיו להעירם שיקיצו משנתם. ואח״כ נכנס לתוך הקן. ומרחף בכנפיו עליהם. נוגע ואינו נוגע שלא יכביד עליהם. וכשרוצה ליקח אותם בתחילה פורש כנפיו הם נוצות כנפיו וכאשר ירצה להובילם למקום רחוק אז נושא אותם על אברתו שלא יפלו מהנוצות ארצה.

קיץ נעים,

זאב

אין תגובות:

פרסום תגובה